פסק-דין בתיק ת"א 56071-11-11

1.       זוהי תביעה בסך 241,527 ש"ח, לתשלום עבור ציוד ושירותים שרכשו, על פי הנטען, הנתבעים מהתובעת.

הרקע העובדתי

2.       נתבע מס' 2 מפעיל עסק בשם "אלמוסתקבל", הרשום כעוסק מורשה לפי מספר תעודת הזהות שלו, ופועל בתחום המיכון המשרדי (להלן: "העסק").

3.       הנתבעים או מי מהם (להלן ישמש הכינוי "הנתבעים" לתיאור הנתבעים או חלקם) רכשו מהתובעת, החל משנת 2006, מכונות צילום, אביזרים וחלפים שונים, חומרי צילום ושירות למכונות. לטענת התובעת, משנת 2008 לא פרעו הנתבעים את החשבוניות שהוגשו להם לתשלום. בשלב מסוים חדלה התובעת להוציא לנתבעים חשבוניות. ביום 22.11.11 הוציאה התובעת לנתבעים חשבונית בגין אותן עסקאות שלא הוצאה בגינן חשבונית. לטענת התובעת, חובם של הנתבעים מסתכם ב-204,146 ש"ח, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית - 241,527 ש"ח.

4.       הנתבעים מעלים מספר טענות כנגד החוב הנטען:

א.      לא כל הסחורה שטוענת התובעת שסיפקה לנתבעים על סמך החשבוניות שצרפה, אכן סופקה להם. בין החשבוניות נשוא התביעה גם חשבוניות שאינן מגובות בתעודות משלוח, כאלה שאינן מגובות בתעודות משלוח חתומות, וכאלה שמגובות בתעודת משלוח שעליהן חתומים אנשים שאינם קשורים לנתבעים.

ב.      התובעת סיפקה לנתבעים מכונות פגומות אשר הוחזרו אליה. חלקן כלולים בחשבוניות נשוא התביעה, ועל חלקן האחר שילמו הנתבעים, ויש לקזז את עלותן מחובם של הנתבעים.

ג.        נתבע מס' 1 הינו עובד של העסק. אין בסיס לייחס לו את חובו של העסק, ודין התביעה נגדו להידחות.

דיון והכרעה

5.       לנוכח גדר המחלוקת בין הצדדים, מיניתי את רו"ח יום טוב בילו כמומחה מטעם בית המשפט לבחינת ההתאמה בין החשבוניות ולבין תעודות המשלוח. ממצאיו של המומחה הם כדלקמן:

א.      סך שווי הפריטים שלגביהם קיימת התאמה מלאה בין חשבונית המס/עסקה לבין תעודת משלוח או מסמך אחר שעליו חתומים הנתבעים או מי מטעמם, מסתכם ב-172,222 ש"ח כולל מע"מ. סכום זה מתחלק כדלקמן: תעודות משלוח חתומות על ידי וליד - 140,753 ש"ח, תעודות משלוח עם חתימה בלתי מזוהה - 26,762 ש"ח, תעודות משלוח בחתימת "לירון מאור" - 762 ש"ח, תעודות משלוח בחתימת מחמוד - 3,452 ש"ח, תעודות משלוח חתומות על ידי "רבעה עבד" - 493 ש"ח.

ב.      קיימים פריטים בחשבוניות שלגביהם קיימת תעודת משלוח שאינה חתומה. הפריטים בחשבוניות אלה מסתכמים ב-15,069 ש"ח כולל מע"מ. על חלק מתעודות המשלוח הבלתי חתומות נרשם שם הלוקח ללא חתימה. פריטים אלה מסתכמים ב-1,677 ש"ח כולל מע"מ.

ג.        קיימים פריטים בחשבוניות שלגביהם לא קיימת כלל תעודת משלוח. פריטים אלה מסתכמים ב-19,525 ש"ח כולל מע"מ.

ד.      קיימים כ-70 פריטים שלגביהם קיים רישום בתעודות משלוח או במסמכים אחרים, שחלקם חתומים וחלקם אינם חתומים, אשר בגינם לא קיימת חשבונית, ועל כן לא ניתן לדעת ערכם של פריטים אלה.

6.       לאור ממצאיו של מומחה אבחן את טענות הצדדים.

חיוב עבור פריטים שלא סופקו

7.       הנתבעים טוענים כי הפריטים שאינם נתמכים בתעודות משלוח חתומות אינם פריטים שסופקו להם. עוד הם טוענים כי הפריטים שמגובים בתעודות משלוח שהחתימה עליהן אינה מזוהה, וכן אלה החתומות על ידי "ליאור מאור", "מחמוד" ו"רבעה עבד", אף הם פריטים שלא סופקו להם, שכן שני השמות הראשונים כלל אינם מוכרים להם, ואילו רבעה עבד עובד בחברה מתחרה מנצרת.

8.       התובעת טוענת כי אין לקבל טענות אלה. לטענתה אי ההתאמה בין תוצאת החישוב שערכו הנתבעים ביחס לסכום הפריטים שאינו מגובה בתעודת משלוח חתומה, לבין תוצאת החישוב שערך המומחה, מצביעה על אי מהימנותה של הטענה. התובעת סבורה כי הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח טענתם זו.

9.       בניגוד לנטען על ידי התובעת, רובץ נטל ההוכחה עליה, ולא על הנתבעים. התובעת היא זו שצריכה להוכיח כי סיפקה את המוצרים לנתבעים. הדרך להוכיח זאת הינה באמצעות הצגת תעודות משלוח, או מסמכים אחרים, הכוללים חתימה ואישור של הנתבעים בדבר קבלת המוצרים. אין מדובר בעניין של מה בכך. מדובר במוצרים בשווי ניכר. ניהול תקין מחייב עריכת רישומים מסודרים ומדויקים בדבר אספקתם. במקרה זה לא זו בלבד שקיימים פריטים ללא תעודת משלוח חתומה או ללא תעודת משלוח כלל, אלא שעדי התובעת - מנהלה, יצחק שילו (להלן: "שילו"), ומאיר ליבוביץ (להלן: "ליבוביץ"), לא מסרו בתצהיריהם שקיימים פריטים שלגביהם לא הוחתמו הנתבעים או מי מטעמם על תעודת משלוח או על מסמך אחר כלשהו. רק בחקירתו הנגדית של ליבוביץ הוא טען לראשונה שלעיתים לא חתמו הנתבעים על אישור קבלת הפריטים בשל יחסי אמון ששררו בין הצדדים, ומאחר שמיהרו (עמ' 10 שו' 22-24 ועמ' 11 שו' 2-3). לא זו בלבד שהסבר זה הינו עדות כבושה שלא ניתן כל טעם לכבישתה, אלא שהוא אף עומד בניגוד לאמור בתצהירו של שילו, שכאשר הגיעו נציגי הנתבעים אל משרדי התובעת ללא התרעה מוקדמת ולעיתים בלחץ זמנים לצורך קבלת חלפים וחומרים, ולא ניתן היה להפיק תעודת משלוח במקום, הוחתמו נציגי הנתבעים על רישומים ידניים (סעיף 10 לתצהיר שילו). מכאן שהתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי סיפקה לנתבעים את הפריטים שלגביהם לא קיים מסמך החתום על ידיהם. לכן בכל הנוגע לפריטים שאין בגינם תעודת משלוח כלל (19,525 ש"ח) ובכל הנוגע לפריטים שתעודת המשלוח בגינם אינה חתומה (15,069 ש"ח) דין תביעתה של התובעת להידחות.